רבים תוהים על יעילותו של הפלואוריד בתוך המים. פלואור הוא יסוד כימי נפוץ וניתן למצוא אותו לרוב בתרכובות מינרליות, סלעים ומשקעי מלח מהים. זהו חומר לא יציב ולכן נדיר לאתר אותו באופן חופשי. הוא מצוי בצורת יון פלואוריד הקשור בתרכובות מהסוג של סודיום פלואוריד אך ברקמות ביולוגיות ניתן גם לזהות אותו בצורת מלח אפטיטי. ברמה היומיות מהווה פלואור חלק מהעצמות ומהשיניים, מה שמעלה את התהיה המוזכרת לגבי האפקטיביות של שילובו בתוך המים.
היתרונות של פלואוריד
ראשית, יש להקדים ולומר כי אנו צורכים פלואוריד דרך כל מקורות המים באופן טבעי ולכן גם דרך המזון. התועלת של הוספת פלואוריד אמורה להיות היקלטות בשיניים והגנה עליהם בפני עששת. מי שעוקב אחר המרכיבים של משחות השיניים הפופולאריות מכיר היטב את המרכיב הזה ואת יתרונותיו. בתוך שתיית מים שעוברים תהליך של הפלרה יש חשיפה לפלואוריד בריכוז אופטימאלי במשך רוב שעות היממה. המשמעות היא הגנה טובה יותר על השיניים, תוך כדי מיתון של צריכת עודף פלואור. בנוסף, מבחינה חברתית תורמת השיטה של הוספת פלואור למים לכל האוכלוסייה ומונעת עששת בכמויות גדולות מבעבר. המטרה של משרד הבריאות היא בין היתר להשתמש בפלואוריד כדי להקטין פערים.
הדרך היחידה לנצל את היתרונות של פלואור בתוך המים היא להשתמש בו רק בכמות הנחוצה לגוף. לפיכך, השאלה האם פלואוריד במים הוא מזיק או יעיל חייבת להיבדק בכל מקרה ספציפי באופן נפרד. פלואור נדרש לאדם בכמויות מזעריות ובטווח של מיקרו-גרמים עד מיטליגרמים בודדים בלבד. מהבחינה הזו דומה פלואור למיקרו מינרלים אחרים כגון ברזל, יוד, אבץ, כרום, מגנזיום ונחושת. הצריכה המומלצת על ידי משרד הבריאות, רופאים ואנשי מקצוע עומדת על מיליגרמים ספורים ליום של מיקרו מינרלים אלו על מנת למצות את הפוטנציאל שלהם. פלואור בכמות כזו יכול להגן על השיניים מפני מחלת העששת ולכן הוא מומלץ. מצד שני, כמויות גדולות יותר וחוסר שליטה על פלואור בתוך המים דווקא גורמים לנזקים. הכמות במי שתייה למשל היא אחד מ"ג לליטר ובהיקף כזה תוספת פלואוריד לא נחשבת תרופה.
שמירה על הריכוז
כפי שניתן להבין, פלואוריד נמצא באופן טבעי במקורות המים בעולם וההבדל הוא בעיקר בריכוזים. בשנים האחרונות החלו חברות התרופות לייצר תוספי פלואוריד בצורת טיפות או כדורים, במטרה לתת מענה לצרכים של חולים הסובלים מחוסר. תכשירים אלו הם היחידים המוגדרים תרופה וניתן לרכוש אותם רק באמצעות בתי המרקחת. בכל מקרה, משרד הבריאות וחברות העוסקות בסינון טיהור מים מבצעים שורה ארוכה של הגנות כדי לוודא את המינון המתאים של פלואוריד. המתקנים מתוכננים כך שהריכוז של פלואוריד יהיה מדויק והוא נמצא כל הזמן תחת ניטור ובקרה.
לסיכום, צריכה של פלואוריד ברמה הנכונה לא מזיקה לבריאות ואף מועילה לה. אין השפעה בריאותית בצריכה זמנית של פלואוריד בריכוז גבוה, אולם עדיף להימנע מכך באמצעות שימוש במתקני סינון מים. צריכה של פלואוריד בכמות מוגזמת מציבה סיכונים אותם ניתן לזהות דרך צביעה לבנה או חומה של השינים, ובכל מקרה של התלבטות רצוי לפנות לרופא לצורך אבחון.
